מאת: עו"ד לירן שטייף, מנהל חטיבת ממשל תאגידי בקבוצת SQLink

עולם הדירקטוריונים נחשב בהרבה מובנים כעולם מסורתי בו התהליכים עדיין מתנהלים בצורה ידנית הגוררת לא פעם טעויות וחוסר יעילות. בשנים האחרונות, פורסמו בכלי התקשורת מגוון רחב של החלטות שקיבלו רשויות הפיקוח, על הטלת קנסות אישיים של מאות אלפי שקלים על דירקטורים ונושאי משרה. יתרה מכך, גם על התאגידים עצמם הוטלו עיצומים כספיים של מיליוני שקלים כל זאת מאי עמידה בהוראות הדין וכללי ממשל תאגידי.

בנוסף לכך, אנו עדים בשנים האחרונות לעלייה בדרישות הרגולטוריות אליהן מחויבים תאגידים מסקטורים שונים. דוגמה מובהקת לכך ראינו זה מכבר בתיקון הוראות הדין ובשורה של פסקי דין אשר הסדירו את נושא הממשל התאגידי וכן את תפקידי וגבולות האחריות של נושאי משרה ודירקטורים.

ההחמרה בדרישות הרגולטוריות הופכת את המשימה העומדת בפני דירקטוריונים והנהלות לסבוכה יותר ויותר. מחד, מצופה מהדירקטוריון להתנהל בצורה יעילה, אחראית, שקופה - ובהתאם להוראות הדין. מאידך, קיים חשש תמידי לסטייה ממכלול הדרישות - והדבר מקשה על עבודת הדירקטוריון במהלך שגרת העסקים השוטפת.

הצורך להתנהל עם 'אפס טעויות' הוליד, כמו במגוון תחומים ניהוליים אחרים, גם פתרונות טכנולוגיים המותאמים לעולם העסקי של היום. מערכות ממוחשבות מתקדמות יצרו למעשה שינוי תפיסתי-ניהולי, שכן הן הסירו מתהליך ניהול עבודתם של הנהלות ודירקטוריונים את המטלות המנהלתיות-ידניות, המאופיינות לא פעם בתופעות לוואי נפוצות כגון טעויות אנוש, בעיות שכחה, חוסר בתיעוד וכיו"ב.

מערכות מסוג זה מתריעות מראש על מקרים פוטנציאליים לאי-עמידה בהוראות הדין כגון:

• היעדר מניין חוקי של דירקטורים ונושאי משרה.
• אישור פרוטוקולים וביצוע החלטות באיחור.
• אי קבלת מידע לפני ביצוע עסקאות.
• חוסרים בדיון על נושאים מהותיים.
• ביצוע פעולות בניגוד עניינים.
• היעדר מיומנות וידע מספקים.
תיעוד לוקה בחסר וכיו"ב. 

תאגידים שכבר עושים שימוש במערכות טכנולוגיות לניהול עבודת ההנהלה והדירקטוריון מעידים על ארבעה יתרונות עיקריים:

• שיפור היכולת להתנהל ביעילות ובהתאם להוראות הדין;
• צמצום הסיכונים העומדים בפני דירקטורים ונושאי המשרה בארגון; 
• חיסכון בזמן ובעלויות, תוך ייעול תהליכי העבודה והמטלות השוטפות; 
• "להראות ולא רק לעשות" – היכולת להראות שהם משקיעים מאמץ כדי לשמור על יעילות ועל תקינות תהליכי העבודה של הדירקטוריון - אם וכאשר יצטרכו להציג זאת מול רשויות הפיקוח.

אם כן, האם ניתן לומר כי גם לתחום מסורתי (ואף מעט שמרני) זה חדרו נפלאות הטכנולוגיה? המציאות מראה כיוון ברור: דירקטוריונים והנהלות של מגוון רחב של תאגידים כבר נחשפו לצורת ההתנהלות החדשה, המודרנית – ונראה שכללי המשחק בתחום הולכים ומשתנים לנגד עינינו.